דמיינו את הסיטואציה:
חגיגת יום הולדת. ילדים וילדות בגילאי 4-5, לבושים במיטב מחלצותיהם, מסורקות עם מיטב קוקיותיהן וכולם מתרגשים מאד.
חתן השמחה, עדיין קצת בהלם, כשמתקרבת הליצנית, חצי לבושה חצי לא ממש, וצורחת אל מיקרופון ה"מדונה" שלה:
"מי שבא אליי עכשיו מקבל הפתעה ! מי שמשתתף מקבל הפתעה ! מי שרוקד מקבל הפתעה !"
הילדים עדיין לא "נחתו" וכבר יש להם "עבודה" עם שכר בצידה.
"רק מי שמעודד מקבל ממני הפתעות" ממשיכה הליצנית לצווח, בזמן שארבעה ילדים מתחרים ביניהם וכל היתר יושבים על המחצלת.
"עכשיו אני רוצה אלי שתי ילדים", היא ממשיכה, מביאה ארגז גדול ומרימה אותו אל על : "רואים את ההפתעות ? אני מחלקת למי שמשתתף".
הילדים צועקים, צורחים, רוקדים, קופצים ועושים כל מה "שצריך" רק כדי לקבל את ההפתעות הנכספות מהארגז.
דמיינו סיטואצית יום הולדת אחרת:
חתן השמחה חוגג במזל טוב 5 שנים. חבריו בני החמש והארבע הגיעו נרגשים, לבושים ומצפים.
עומד המפעיל, מחופש לגיבור על, הילדים טרם התיישבו על המחצלת וכבר הובטח להם השכר היומי עבור שיתוף הפעולה, ומובטחות כמובן הפתעות למשתתפים ולרוקדים ולמקשיבים יפה...
לבסוף מסתבר לאכזבתם של רוב האורחים, שהפתעות קיבלו רק הבודדים שהוזמנו להשתתף במשחקים וזכו במשחקי התחרות.
ומה למדו והבינו הילדים ?
שבאים ליום הולדת ומשתתפים כדי לקבל הפתעות ולא כדי להנות מהחוויה ולשמח את החבר או החברה החוגגים.
שבין "שתי ילדים" מקבל פרס רק ילד אחד.
שעברית שפה קשה.
מסיבות יום הולדת הן חלק משמעותי מעיסוקי הפנאי של ילדים צעירים.
הן בין החוויות השכיחות והנגישות ביותר עבורם, וילדים בגיל הגן משתתפים לעתים קרובות יותר במסיבות יום הולדת מאשר באירועים אחרים הקשורים לתרבות הפנאי.
כל מי שבוחר לעבוד עם ילדים ולשמח ילדים צריך להבין את גודל האחריות שיש לו על הכתפיים, גם אם הוא "רק" ליצן, קוסם או מפעיל בימי הולדת.
ובעיני זה לא "רק".
יש להשתתפות במסיבות יום הולדת תפקיד חשוב בהתפתחות החברתית והרגשית של ילדים, אם רק מתייחסים לילדים ברצינות ובכבוד:
ילדים יכולים ללמוד הרבה על שיתוף פעולה בזוגות ובקבוצה, על תחושת מסוגלות אישית, על פתרון קונפליקטים בדרכים לא אלימות, על אמפטיה לאחר, על התחשבות, על התמודדות עם תסכולים, על התמודדות עם חששות ופחדים ועוד ועוד.
בכל יום הולדת יש ילד או שניים שחוגגים וצריכים להרגיש הכי הכי ויחד עם זאת באחריות המפעילים והמארחים לדאוג לכך שלכל אחד מהאורחים יהיה מקום, ולא רק מקום פיזי, אלא גם מקום רגשי- תחושה של שייכות.
לשמחתי גם נכחתי בחגיגות יום הולדת בהן היו מפעילים אחרים, כאלו שכיבדו את התבונה של הילדים, שהשכילו להתייחס בעדינות ובסובלנות גם לשקטים ולביישנים שבהם.
יום הולדת הוא אירוע מרגש לכל הילדים הנוכחים, לא רק למארחים אלא גם לאורחים:
מרגע קבלת ההזמנה, הכנת המתנה והברכה, ועד ללבישת הבגדים החגיגיים והכניסה לאירוע.
ישנם ילדים רבים, חלקם אורחים וחלקם "חתנים" ו"כלות" השמחה בעצמם, שמאד רוצים להיות חלק מהחגיגה הגדולה והמרגשת, אך כל המצב מלחיץ אותם – הרעש, ההמולה, הבלונים, וקשה להם להשתתף ולקפוץ עם כולם. גם לקושי הזה אפשר להתייחס בתבונה ורגישות.
הנה כמה נקודות למחשבה למפעילים מקצועיים, להורים שמפעילים בעצמם או מארחים ולהורים שמתארחים:
בטיחות
הכי חשוב: אף אחד לא רוצה לטפל באמצע החגיגה בילד שנחנק מנקניקיה או שנפצע מחפץ שלא היה צריך להיות שם.
אם החגיגה בבית- הרחיקו חפצים שבירים, חדים וכו'.
אם החגיגה בחוץ- שימו לב שיש מספר מבוגרים שמשגיחים שאף אחד אינו מתרחק מטווח הראיה ואינו מתקרב לכביש.
אם חוגגים יום הולדת לילדים מתחת לגיל 5- בחרו בקפידה את הכיבוד ואת תכולת שקיות ההפתעה, כדי למנוע סכנת חנק. ממתקים כגון מסטיקים עגולים, סוכריות קשות (לא על מקל) ופיצוחים עלולים להיות מסוכנים מאד.
לילדים מתחת לגיל חמש חובה לחצות את הנקניקיה שבלחמניה לאורכה.
התיחסו בכבוד לתבונה של ילדים- אין צורך "לשחד" אותם כל הזמן בהפתעות ובפרסים כדי שישתפו פעולה
אם הפעילות מעניינת, מצחיקה ומושכת דיה – הילדים ישתפו פעולה וישתתפו גם אם לא הבטיחו להם 50 פעמים בשעתיים הפתעות ופרסים.
ילדים באים בהתרגשות לימי הולדת כי הם רוצים להשתתף ומשתתפים כי הם נהנים ולא כדי "לקבל משכורת". כך הם לומדים שהנאה מגיעה מהחווייה וההשתתפות ולא מעצם קבלת הפרס.
למילים שלכם יש משמעות
בחרתם לעבוד עם ילדים. יש לכם את הידע והכשרון לשמח אותם ואתם חלק משמעותי מתרבות הבידור והפנאי שלהם. קחו אותם ואת עצמכם ברצינות ודברו בשפה תקנית.
כולם רוצים להשתתף
כשיש הרבה משתתפים, במיוחד בגיל הגן, לא רצוי להרבות במשחקים בהם רוב הילדים צופים ורק בודדים משחקים. הצופים מאבדים עניין ומשתעממים ואז מתחילות ה"צרות". עדיפים משחקים המעודדים שיתוף פעולה ועבודת צוות ותורמים לתחושה של "ביחד" (כגון פעילויות עם מצנח, משחקים שונים עם אביזרים פשוטים במרחב, באולינג קבוצתי וכו').
לתכנן את המסיבה עם בעלי השמחה
הפגשו איתם מראש ותכננו איתם יחד את מהלך המסיבה. כך הם ירגישו שהאירוע באמת שלהם, כך תפחיתו חרדה בקרב ילדים שקשה להם להתמודד עם אירועים כאלו וגם ההורים יוכלו להתכונן כראוי ולסייע במידת הצורך.
פרסים לכולם ולא רק לזוכים
צריך לזכור שזו לא הגרלת הלוטו אלא מסיבת יום הולדת. אם מחלקים פרסים והפתעות- מחלקים לכולם, גם לאלו שלא השתתפו במשחק ולא היתה להם הזדמנות לזכות.
ישנם ילדים שעצם הנוכחות שלהם במסיבה זו התמודדות קשה וניצחון גדול.
אמא'לה ! מה עושה כאן קיטי בגובה 2 מטר ??!!
במיוחד במסיבות של ילדים צעירים מאד, רצוי להתחפש לפניהם ולא להופיע פתאום בדמות פיק'צו או קיטי אימתניים. יש ילדים שמאד מפחדים כשדמות, שהם אוהבים מהטלויזיה ואולי ישנים איתה בלילה במיטה, מופיעה פתאום מולם בגודל של מבוגר.
"פעילות חימום"
כדי לעזור לילדים "להכנס לאוירה" כדאי לתת להם פעילות מוכרת לזמן שמתאספים כל האורחים. לדוגמא, דפי צביעה עם דמויות מוכרות ואהובות או הכנת כרטיסי ברכה. כשנכנסים לסיטואציה חדשה עם פעילות מוכרת החרדה פוחתת.
ברכות מהחברים והמשפחה
אל תוותרו על ברכות של המשפחה והחברים לבעלי השמחה. תצרו את הזמן הזה, את ההזדמנות הזו פעם בשנה, בה מברכים את חתן או כלת השמחה.
זהו מעמד מרגש למבורכים ולמברכים ונותן המון לקשר ביניהם ולתקשורת שלנו כבני אדם.
בעוד כמה שנים הם יברכו זה את זה בפייסבוק ובמסרונים בטל' הנייד, ועד אז- קצת תקשורת ישירה ובלתי אמצעית לא תזיק לאף אחד.
תמונה שווה יותר מאלף מילים
תזכרו לצלם את הילד החוגג עם החברים והמשפחה ולשלוח לכולם למזכרת. מעבר לזכרון שנשאר ושאפשר לחזור אליו, זה נותן המון לתחושת השייכות והדימוי העצמי של הילד החוגג ושל המשתתפים האחרים.
ולהורים של ילדים שמאד מפחדים ורוצים שתשארו איתם
לא מעט ילדים מפחדים ממסיבות יום הולדת: מהרעש, מהבלונים (שהם פוטנציאל לרעש מפחיד ופתאומי), מהליצן, מהצפיפות, מהסיטואציה החדשה. קשה להם מסיבות שונות (חרדות, קשיים בויסות חושי וכו') והם זקוקים לכם שם כדי להתמודד. תהיו שם בשבילם ותפרגנו להם על ההשתתפות.
תהיו שם איתם כמה שיצטרכו: הם רוצים מאד להשתתף אך זקוקים לכם כדי להתגבר על הפחדים ולהמשיך להיות שם.
כדאי לדבר על האירוע לפני כן (מתי תצאו, מה ילבש, היכן תערך החגיגה, עם מי יישאר), רצוי שתגיעו מעט מוקדם יותר (בתיאום עם המארחים), כך הילדים שלכם יוכלו להסתגל למקום לפני שמתחילה המהומה, לעזור קצת בארגון אם הם רוצים, לפגוש את המפעיל/ה לפני שהם בתלבושת היצוגית ולראות שהם אנשים רגילים ואף לבחור את מקום הישיבה המועדף עליהם. תנו להם את האפשרות לשבת עליכם מחובקים ולהשתתף באירוע מהצד, אם זה מה שהם מסוגלים כרגע.
בשבילם זה ניצחון גדול ובשבילכם זהו עוד צעד שעזרתם להם לעשות כדי שיוכלו להשתתף, בדרכם, יחד עם כולם.
ולקינוח:
המלצה על ספרה של שלומית כהן-אסיף: "סיפור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק" בהוצאת עם עובד. סיפורו של עכברון שמנסה שוב ושוב לטפס על ההר ומפחד... מה קרה בסוף ? "לא אגלה ולא אגלה".
האתר מומלץ להורים אמיצים שמעוניינים להפעיל בעצמם במסיבות יום ההולדת של ילדיהם. באתר רעיונות נחמדים לגילאים שונים והשראה לרעיונות מקוריים שלכם.
שיהיה במזל טוב !
