למורה שהחזירה את המבחן בחשבון עם "חלש" גדול ואדום ומקום לחתימת ההורים:
אז לא ענתה בכלל על רוב השאלות (אולי כי רצתה נורא לצאת להפסקה כמו כל אלו שסיימו ולגמור עם הסיוט הזה). אז היו טעויות בתרגילים שכבר פתרה.
רק שאת החלשת אותה במו ידייך.
בהחלטות הקטנות שלך ובמחיר של מילה יש לך הכח לבנות אצלה מסוגלות עצמית או להחליש אותה יותר, להוביל אותה ללמידה או לתסכול ויאוש, להאמין בה ולחזק את האמונה שלה בעצמה או לחזק את תחושת הכשלון.
בידייך הכח ובידייך הבחירה. במחיר של מילה.
מה דעתך על האפשרות של "ראיתי שהשתדלת מאד" או "אני גאה בך שניסית" ? מה דעתך על האפשרות של להגיד לה : "את בטוחה שפתרת הכל ? תבדקי שוב, ליתר בטחון".
שתדע שאת לטובתה. שתדע שאת שם בשבילה. כל כולך בשבילה- לא בשביל התעודה, לא בשביל הציונים, לא בשביל המפקחת. בשבילה.
כשתדע שאת שם בשבילה- לא תפחד לטעות. לא תפחד לנסות.
כל כולו מבחן בחשבון של בית ספר יסודי. לא בחינת בגרות. ה"חלש" הזה ילווה אותה עוד הרבה זמן.
בידייך הכח לתקן. עדיין לא מאוחר.
במחיר של מילה טובה, חיוך, כוס תה ושתי עוגיות. במחיר של כמה דקות מזמנך- להזמין אותה לפתור את התרגילים ולטעות ושוב לנסות ולהצליח לתקן. שתטעה בכיף- מכאן תבוא הלמידה. מכאן תצמח התחושה שאפשר לעשות טעויות ולא להיות "חלשה" , אפשר לעשות טעויות ולקבל חיבוק ולתקן.
בית הספר זה המקום שבו חייבים לעשות הכי הרבה טעויות, לא ? אם נרגיש חלשים בכל פעם שאנחנו טועים, איך נרצה לנסות שוב ?
איך נדע שיש לנו הכח להצליח בפעם הבאה ?
דמייני את האפשרות, שאולי נשמעת בדיונית אבל היא לא חייבת להיות כזו:
מה אם היית מציצה במבחן שהגישה ואומרת לה " אופס, שכחת כאן כמה תרגילים, אני בטוחה שאת יודעת לפתור אותם", או "תבדקי את התרגיל הזה- נראה לי שכדאי לפתור אותו שוב" ?
Win-win. אף אחד לא היה יוצא "חלש".
איך אנחנו יודעים שאנחנו חזקים או חלשים ? כי מישהו משמעותי לנו אמר לנו. לו היינו לבד בעולם מעולם לא היינו יודעים.
היא תלמידה ואת המורה.
לפניה עוד הרבה שנים בבית הספר, הרבה תרגילים בחשבון, הרבה מבחנים, הרבה הזדמנויות לטעויות והרבה הזדמנויות להצלחות.
בידייך הכח: לתת לה את הכח להאמין בעצמה, להרגיש חזקה, להרגיש בטוחה לטעות ולתקן, להרגיש מסוגלת, להרגיש שאין דבר שלא תוכל לו.
בידייך.
לפניה עוד הרים של מכשולים והתמודדויות אינסופיות. לא מגיע לה שיחלישו אותה במקום בו היא צריכה ללמוד ולהתחזק.
תני לה את הכח להרגיש שהיא יכולה- השאר כבר יבוא מעצמו.
"כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו" (רבי שלמה קרליבך).
