אחד מזכרונות הילדות הנעימים שחרוטים אצלי הם הרגעים בהם בילינו במטבח: הטעמים, הריחות, הכלים המיוחדים והציפיה למה שיצא...
בישראל של שנות ה-70 וה-80, עם ערוץ טלויזיה אחד, בילינו במטבח לא מעט. המטבח אז, ברוב הבתים אצלנו בשכונה, היה חדר סגור וקטן, ממש נחבא אל הכלים. אצלנו הוא היה לבן, אצל השכנים הוא היה בז'.
בארונות הגבוהים (אלו שצריך לטפס על השיש כדי להגיע אליהם) היו ה"אוצרות" של כל משפחה: בביתה של חברתי אחסנו שם קופסאות של קורנפלקס (אז היה זה מצרך נדיר, לא בכל בית), אצלנו אוחסנו שם חבילות ענק של צימקאו.
אחיי ואני היינו מבלים שם עם אמי שעות ארוכות- חותכים במסירות רבה ירקות מבושלים לסלט תפוחי אדמה עם מיונז ביתי, ממלאים אזני המן בפרג ותמרים, ממלאים ביצים בסלט ביצים ומיונז ועוטפים נקניקיות ל"משה בתיבה".
המסורת המשפחתית במטבח ממשיכה גם היום עם ילדיי שלי וגם בעבודתי עם ילדים אני משתמשת לא מעט בבישול:
בטיפולים אנחנו מכינים יחד סלטים, כדורי שוקולד, טחינה, מילקשייק, ג'לי עם פירות, עוגת ביסקויטים ואפילו תפוח אדמה. קיימים מתכונים רבים שניתן להכין ללא אפיה ודי במיקרוגל או טוסטר ומקצף חשמלי קטן כדי להכין מאכלים שונים בבית ספר או בקליניקה שאינה בתוך בית פרטי.
ילדים שהם תלמידי בית ספר כותבים את המתכונים ומקבלים "שיעורי בית" להכין את המתכון עם ההורים (כגון עוגות ומרקים).
הילדים מגיעים אליי לטיפול עם השקית ובה הכלים והמצרכים שהביאו מהבית, בהתרגשות עצומה ועינים נוצצות לקראת המפגש בינינו.
הבישול והאכילה המשותפים טומנים בחובם עולם מופלא של חוויות מרגשות, משותפות ואינטימיות בין הילד והמבוגר המשמעותי לו, חוויות רב חושיות של טעמים וריחות, רעשים וצבעים ומגע במרקמים שונים.
תגליות מרגשות מתרחשות בהתעסקות עם הכלים והחומרים השונים: החלבון שהופך לקצף, הסוכר שהופך לקרמל, הבצק שתופח והשוקולד הנמס.
אל תפחדו מלכלוך ובלגן- תפרסו מפה חד פעמית גדולה מניילון על השולחן, תעבדו עם סינרים או בגדים שלא נורא ללכלך ותזכרו שניקיון וסדר הם חלק בלתי נפרד מהעבודה (אולי לא חלק נעים אבל מישהו צריך לעשות את זה).
העיסוק באוכל מהווה הזדמנות נפלאה ללמידה ולהעשרה של הידע על העולם:
כיצד משתמשים בכלים שונים, מה כתוב על אריזות שונות וכיצד פותחים אותן, כיצד נראים חרצנים של פירות וירקות שונים ועוד.
זו הזדמנות להעשרה של השפה עם הכרת שמותיהם של הכלים השונים והפעולות שעושים איתם: מגררים, מקלפים, קורצים, מוזגים, סוחטים, מערבלים, לשים וכו'.
זו הזדמנות ללמידה של מושגים ופעולות של מניה ומדידה: חופן, קמצוץ, קורט, חצי כוס, 100 גרם, 1 קילוגרם, 500 מיליליטר, 2 כפות ועוד.
זו הזדמנות ללמוד על תהליכים- באיזה סדר כדאי לפעול, מה עושים לפני מה, מה לוקח הרבה זמן ומה מעט, כיצד מגיבים חומרים בתנאים שונים (לדוגמא חמאה מומסת על מחבת, חלבון ביצה מוקצף, קרטיב ביתי שקופא, ג'לי שהופך מנוזל למוצק) ועוד.
בעידן שבו ניתן למצוא במקפיאים ועל המדפים בסופר מרקים, בצק שמרים, שניצלים וירקות לקוסקוס שמוכנים תוך 4-12 דקות ילדים לא תמיד רואים תהליכים ומתנסים בהם.
והאמת שזו קצת הרעה החולה של כולנו בכלל- הצורך הזה שהכל יהיה מיידי. כאן ועכשיו.
כי למי יש זמן ?
אז תפרגנו לעצמכם זמן עם הילדים במטבח- משהו טוב (גדול או קטן) בטוח יצא משם.
זו ההזדמנות שלכם להיות ביחד בחוויה שיש בה הרבה אהבה ונחמה.
ולקינוח, המלצות שלי לספרי בישול עם ילדים:
- "ילדים מבשלים"/ רות סירקיס: ספר ותיק משנות ה-70, אמנם יש בו מתכונים מעט מיושנים אך יש איורים יפים וברורים המסבירים היטב את תהליך ההכנה ובעיקר כי יש לי סימפטיה מיוחדת לספרים ישנים.
- "אפיה זה משחק ילדים"/קרין גורן: אני "מכורה" למתכונים שלה. פשוטים וטעימים ותמיד יוצא מעולה וסוחט מחמאות. יש צילומים שמסבירים יפה את תהליך ההכנה וגם DVD עם הדגמה של מתכונים נבחרים, ואפילו מקום לרשום הערות ומתכונים פרטיים.
- "ספר הבישול של ילדי כל העולם"/אנג'לה וילקס ופיונה ואט: ספר מיוחד ובו מתכונים מכל העולם. יש צילומים מרהיבים של חומרי גלם שאינם בהכרח מוכרים כאן בישראל, קצת מידע על הנהוג לאכול במדינות שונות ואיורים המסבירים את תהליך ההכנה.
- "פיצה-פיתה"/דנית סלומון: אורח חדש אצלנו בספריית המטבח. צבעוני ומרהיב, בראשיתו רשימה של חומרי גלם וכלים שונים ומה עושים איתם, שדרוגים מקוריים למתכונים מוכרים וגם חידושים מפתיעים.
הנה לכם קישור למתכון של עוגת טחינה של קרין גורן :
הילדים שלי כבר מכירים אותו כמעט בעל פה, העוגה שנמצאת כל השבוע על השיש וכל מי שעובר "רק מיישר"-
http://www.carine.co.il/htmls/page_2816.aspx?c0=14681&bsp=13099&bss53=13070
