לפני שנה נולד
הבלוג הזה.
כמעט מדי שבוע כתבתי לכם מהלב ומהבטן ואתם הייתם כאן כדי לקרוא, להגיב,
להתרגש- מישראל, ארה"ב, יפן, רוסיה, הולנד, אנגליה ועוד.
אני לא מאמינה
שחלפה לה שנה...
תודה לכם על הביקורים
והמילים החמות : בבלוג, בדוא"ל, בטלפון, בפייסבוק ואלו שנפגשתי עמם פנים אל
פנים.
זו היתה שנה
מרגשת, בה גם נפתחה הקליניקה שלי, ואני מקוה שגם השנה הקרובה תהיה מלאה בהזדמנויות
חדשות ומרגשות.
אני מאחלת לכולנו,
מכל הלב, שתהיה שנה טובה:
שנשמח על הדברים הקטנים
שנאפשר לעצמנו
ולאחרים את האפשרות לטעות ולתקן
שנמצא "מתחת
לבלטות" את הדברים הטובים
שנהיה קרובים למי
שאנחנו אוהבים
שנדע לפתוח את
הלב למי שזקוק לנו
שנהיה מעורבים
בנעשה סביבנו
שנזכור ש:
"אתמול זה אתמול והיום זה היום"
(שלומית
כהן-אסיף, "סיפור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק").
ממני מכל הלב.
ולקינוח:
הפעם קינוח מתוק
מתוק (מתנה טעימה לראש השנה למי שאתם ממש אוהבים):
אני שולחת לכם
במתנה את המתכון הסודי לריבת עגבניות (שקבלתי לפני כ-17 שנה מהטבח בחדר האוכל של
קיבוץ יד מרדכי, בתקופת השל"ת שלי שם):
שמים בסיר גדול
(הריבה "עולה" במהלך הבישול ועלולה לגלוש):
קילו סוכר, קילו
עגבניות קצוצות (עם גרעינים וקליפות, אפשר גם עגבניות שרי חצויות), חצי לימון פרוס
(עם הקליפה והחרצנים), 2-3 מקלות קינמון, 3-4 מסמרי ציפורן (לא חובה, למי שאוהבים
מתובל).
מבשלים על האש
ומערבבים עם כף עץ עד שמקריש. איך יודעים שהריבה מוכנה? מניחים במקפיא צלחת קטנה
למשך דקה. על הצלחת הקרה שמים כפית מהריבה המתבשלת. לאחר עושים "שביל"
על הריבה עם אצבע רטובה. אם ה"שביל" נסגר- הריבה עדיין אינה מוכנה. אם
השביל נשאר- הריבה מוכנה ואפשר להוריד מהאש. חשוב להזהר מבישול יתר.
מאחסנים בצנצנות
מעוקרות (שטופות, שבושלו במים רותחים למשך 5 דק').
לא יאמינו לכם
שאילו עגבניות...
