לקראת כתה א'-מורה נבוכים

"חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים.... בטל ישב מעבודה חופשי מלימודים..." (י.קצנלסון)

עם כל ילד שעולה לכתה א', עולה כל המשפחה- הורים, אחים, סבים וסבתות.

אם זהו הילד הראשון במשפחה שעולה לכתה א' ההתרגשות היא בשיאה, אך גם בין ההורים "המנוסים", שכבר עברו את החווייה המרגשת עם הילדים הגדולים יותר, יש כאלו שעדיין מתרגשים, חוששים ומתחת למשקפי השמש גם מזילים דמעה...

כבר קניתם את הילקוט הכי מדליק, החוברות כבר עטופות, הקלמר מסודר, התלבושת מכובסת והתרגשות גדולה מורגשת באיזור הפופיק...

אז חוץ מלהכנס ברגל ימין לפניכם עוד כמה רעיונות ונקודות למחשבה שיעזרו לכם לעבור את שנת הלימודים הכי טוב שיש:

בוקר טוב ???

הבוקר קובע כיצד יילך כל היום. בדרך כלל מדובר בשעה מטורפת, בה כל דקה נספרת והלחץ הזה... שנספיק להגיע, שלא נאחר, שלא ניתקע בפקקים...

אם הבוקר מתחיל בלחץ וכעס זה משפיע לנו על כל היום, אך אפשר גם אחרת...

ראשית תתניעו את עצמכם, ההורים, הכי טוב שיש- אם אתם במצב רוח טוב זה ישפיע על כל מה שיקרה בבוקר:

תתחילו את הבוקר עם מוזיקה כיפית שאתם אוהבים, תקומו מספיק מוקדם כדי לפרגן לעצמכם כמה דקות של שקט עם הקפה, עם העיתון, עם האינטרנט, התעמלות, כל מה שעוזר לכם להיות עירניים וידידותיים לסביבה...

כדי שהבוקר יעבור "חלק" עם הילדים כדאי שאתם ההורים תהיו פנויים וזמינים (על אף הרצון העז לחזור למיטה לעוד כמה דקות מתוקות...)- תתארגנו בעצמכם יותר מוקדם, תארגנו כמה שיותר דברים מראש (בגדים, כריכים...) וטלויזיה- מחוץ לתחום. 

על אף היותה של הטלויזיה שמרטפית מצטיינת ויוצרת "שקט תעשייתי" מהטובות שיש, היא גם "גונבת" את הקשב ומקשה על הילדים להתמקד במשימות הבוקר. משימות הבוקר הן מורכבות, כוללות בדרך כלל מספר שלבים ולרוב צריך להספיק אותן בזמן קצוב. ילדים צריכים להיות פנויים וקשובים לפעילויות של ההתארגנות.

אם ההתארגנות בבוקר קשה ניתן להעזר בטבלאות התארגנות ידידותיות שיעזרו לסדר קצת את הזמן הלחוץ הזה בבוקר.

וגם אם כמעט פרחה נשמתכם עד שיצאתם מהבית- קחו אויר, נשמו עמוק. הפרדו במילים אוהבות, בחיבוק ונשיקה ואחלו מכל הלב שיהיה יום טוב.

אוכל, קדימה אוכל

אנשים אינם מתפקדים היטב תחת עייפות או רעב: הם  עצבניים, לא מרוכזים ובטח לא פנויים ללמידה, למאמץ, להתחשבות בזולת...

 לעתים קרובות ילדים לא מסוגלים להסביר במילים מה הם מרגישים, אם הם עייפים או רעבים אלא הם הופכים פשוט ל"בלתי נסבלים".  

דאגו לילדיכם ולעצמכם- לישון מספיק שעות בלילה ולאכול ארוחת בוקר קלה ומזינה.  אני אוהבת לצרף לכריך שבתיק פתק אישי קטן עם מסר אוהב (גם אם הילדים עדיין לא יודעים לקרוא, תמיד כיף לבקש מהמורה להקריא...)

לפרגן לעצמך את החופש להיות אנושי

רגשות מכאיבים (אכזבה, כשלון, עלבון, כעס, קנאה..) הם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. מותר לנו להיות אנושיים. כשלון וטעות הם חלק מלמידה ואם לא נכשלים ולא טועים- לא לומדים.  תנו מקום וכבוד לאכזבות, לפחדים, לקנאות – הם לא אנחנו אלא חלק מאיתנו. "אתמול זה אתמול והיום זה היום"- דבר אינו נצחי.

אין מה לפחד מטעויות ולא לפסול באופן אוטומטי טעויות שלכם ושל ילדיכם ("תמחק את האלף כי כותבים את זה בעין", "תמחוק את זה,זה שגיאת כתיב"):

טעויות הן הדרך ללמידה. הן ההוכחה שהילד ניסה להשתמש במה שהוא כבר יודע  וליישם על משהו חדש. אם לא ניתן לו את החופש לעשות טעויות לא יהיה לו החופש להיות גמיש ויצירתי וללמוד באמת. גדולי המדענים נעזרו בטעויות או שיבושים במהלך המחקר ושינו את האנושות: התגליות וההמצאות הגדולות בהיסטוריה מקורן בטעויות או בשיבושים- כמו הפניצילין והרדיואקטיביות.

אלברט איינשטיין מסכם זאת באופן מושלם:

"The only sure way to avoid making mistakes is to have no new ideas."  

"הדרך הבטוחה ביותר להמנע מטעויות היא שלא יהיו רעיונות".

תזכרו שבלמידה, כמו באהבה וכמו במלחמה- "אין תמיד ואין אף פעם": מה שלא הצלחתי אתמול- אולי אצליח היום.

קריאה במתנה

אין כמו הגילוי החדש והרענן של הקריאה- הסימנים שמקבלים משמעות, האותיות והצלילים שהופכים לסיפורים, שירים, בדיחות, שלטים וברכות יום הולדת ושנה טובה...

יש ילדים שלומדים לקרוא מאד מהר ויש כאלו שזקוקים ליותר זמן, אך גם אם הילדים  כבר מסוגלים לקרוא בעצמם- אל תוותרו על סיפור שאתם קוראים לילדכם לפני השינה. קראו מבלי לצפות לתמורה, תנו במתנה, בחינם- ללא שאלות של הבנת הנקרא, בלי תביעות או חשבונות. רק כך ילמד ילדכם את  האהבה לקריאה.

רשימת מקורות:

בן-שחר, ט. (2009). אושר אפשרי. הוצאת מטר: תל אביב.

לאבוי, ר. (2007). פריצת דרך במוטיבציה- 6 סודות שיעוררו מוטיבציה אצל ילדכם. הוצאת אמציה: חיפה.

כהן-אסיף, ש. (2006). סיפור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק. הוצאת עם עובד: תל אביב.

נפתלי, ש.( 2008). בודהיזם לאמהות. הוצאת אסיה: רמת השרון.

פנק, ד. (1997). כמו רומן. הוצאת שוקן: ירושלים ותל אביב.

שמואלי, חיים (1996). בשבחי השיבושים. כמעט 2000 (11), 10-12.

 Biel, L.,  & Peske, N. (2009). Raising a sensory smart child. Penguin Group, NY, USA.