יקיריי,
מחר, יום שבת, יצויין ברחבי העולם יום הריפוי בעיסוק העולמי.
מטרתו של היום הזה הוא לעורר מודעות בקרב הציבור למקצוע המופלא הזה ולאנשים שעוסקים בו.
זה לקום בבוקר לעבודה ולדעת שהעבודה תחזור איתי הביתה, תישן איתי בלילה ותלווה אותי בכל צעד.
זה לדעת שהשכר שלי לא מגיע לשכר המינימום.
זה לא להפסיק ללמוד ולשאול שאלות.
זה לנסות ולהסביר שוב ושוב מה אני באמת עושה- שאני לא מורה והפגישה איתי אינה "שיעור", שאני לא מחלקת ציונים, שאני לא "טכנאית" של אצבעות וחגורות כתפיים, שאני לא "חוג" וגם לא "מרפה" אף אחד.
זה לעמוד על זכותם של ילדים להרגיש אהובים, מוערכים ומצליחים באשר הם.
זה לעזור להורים, מורים וגננות "לחפש מתחת לבלטות" ולמצוא, תמיד, את הדברים הטובים שיש בילד .
זה לעזור לילד ולהורים שלו לקבל את מה שמגיע להם, גם אם הבירוקרטיה מועכת ודורסת.
זה לחשוב מחוץ לקופסא, לאלתר ולהמציא בכל יום מחדש.
זה לאפשר לילד לחוות הצלחה בכל מחיר.
זה להתרגש עד דמעות מהצלחה של ילד: מציור, מכתיבה של שמו, מטיפוס על סולם ומנעילת נעליים.
זה להסתכל על הילד, להקשיב לו באמת ולראות מה אפשר לשנות כדי לאפשר לו להצליח: לפעמים זה בכלל לא הוא, אלא אנחנו, המבוגרים.
זה לדבר עם אמא של ילד בערב, אחרי שכולם הלכו לישון, להקשיב לה ולהגיד לה: "עשית איתו עבודה נפלאה".
זה לקום בכל בוקר ולבחור במקצוע הזה מחדש.
ומה זה ריפוי בעיסוק בשבילכם ?
מוזמנים לכתוב לי כאן ובפייסבוק.
מחר, יום שבת, יצויין ברחבי העולם יום הריפוי בעיסוק העולמי.
מטרתו של היום הזה הוא לעורר מודעות בקרב הציבור למקצוע המופלא הזה ולאנשים שעוסקים בו.
מה זה בשבילי להיות מרפאה בעיסוק ?
זה לקום בבוקר לעבודה ולדעת שהעבודה תחזור איתי הביתה, תישן איתי בלילה ותלווה אותי בכל צעד.
זה לדעת שהשכר שלי לא מגיע לשכר המינימום.
זה לא להפסיק ללמוד ולשאול שאלות.
זה לנסות ולהסביר שוב ושוב מה אני באמת עושה- שאני לא מורה והפגישה איתי אינה "שיעור", שאני לא מחלקת ציונים, שאני לא "טכנאית" של אצבעות וחגורות כתפיים, שאני לא "חוג" וגם לא "מרפה" אף אחד.
זה לעמוד על זכותם של ילדים להרגיש אהובים, מוערכים ומצליחים באשר הם.
זה לעזור להורים, מורים וגננות "לחפש מתחת לבלטות" ולמצוא, תמיד, את הדברים הטובים שיש בילד .
זה לעזור לילד ולהורים שלו לקבל את מה שמגיע להם, גם אם הבירוקרטיה מועכת ודורסת.
זה לחשוב מחוץ לקופסא, לאלתר ולהמציא בכל יום מחדש.
זה לאפשר לילד לחוות הצלחה בכל מחיר.
זה להתרגש עד דמעות מהצלחה של ילד: מציור, מכתיבה של שמו, מטיפוס על סולם ומנעילת נעליים.
זה להסתכל על הילד, להקשיב לו באמת ולראות מה אפשר לשנות כדי לאפשר לו להצליח: לפעמים זה בכלל לא הוא, אלא אנחנו, המבוגרים.
זה לדבר עם אמא של ילד בערב, אחרי שכולם הלכו לישון, להקשיב לה ולהגיד לה: "עשית איתו עבודה נפלאה".
זה לקום בכל בוקר ולבחור במקצוע הזה מחדש.
ומה זה ריפוי בעיסוק בשבילכם ?
מוזמנים לכתוב לי כאן ובפייסבוק.
יום ריפוי בעיסוק שמח !
ולקינוח: האתר של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק: www.isot.org.il
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה