"סיפורי סבתא"

מוקדש באהבה רבה ובהוקרה גדולה לסבים ולסבתות של ילדיי ולסבים ולסבתות שלי:

לסבתא רוזיקה שתחיה עוד שנים רבות וטובות ולאלו שנפרדתי מהם בכאב במהלך השנים.

חלק מהדברים הכי שימושיים בחיים למדתי מהסבתות והסבים שלי:

ממה לוצ'י נשאה תמיד בתיקה סוכריות טופי (או Tufi כפי שהיתה אומרת), כדי לחלק לילדים בגינה.  היא לימדה אותי איך לעטוף מושבי אסלה במקומות זרים ולשחק שש-בש, וגם לימדה אותי לא לזרוק שום דבר שיכול להיות שימושי למישהו אחר- להשאיר בשקית סגורה על הפח. תמיד יהיה מי שצריך.

סבתא רבתא אומי לימדה אותי איך מכינים דבק מקמח ומים, מסבתא רוזיקה למדתי איך רוקחים ריבה מעלי ורדים וכיצד מזריקים ריבה לסופגניות.

מסבא ויקטור למדתי שסיפור טוב הוא סיפור טוב בכל השפות ומסבא גרשון למדתי שמשפחה זה הדבר הכי חשוב.

בבית של סבתא רוזיקה ישנו עד היום שעון מטוטלת ענק, עם ספרות רומיות, שמצלצל כל שעה עגולה מספר צלצולים לפי השעה וכל חצי שעה צלצול אחד.

כשהייתי באה לישון אצלה, הייתי יושבת על הספה מול השעון וסופרת את הצלצולים.

כך למדתי את הספרות הרומיות.

מחקרים רבים ברחבי העולם חקרו את תרומת הקשר בין סבים ונכדים.

אחד המעניינים ביניהם התפרסם ב-2009  ב-   Psychology  Journal of Family. המחקר נערך ע"י חוקרים ישראלים ובריטים (ביניהם ד"ר שלהבת בן עטר, מביה"ס לעבודה סוציאלית באונ' העברית בירושלים), בקרב למעלה מ-1500 ילדים בגילאי 11-16 באנגליה. הממצא המרכזי של המחקר היה שקשר קרוב בין הנכד ובין סבו וסבתו יכול למזער את בעיות ההתנהגות שלו ולשפר את כישוריו החברתיים, במיוחד במצבי משבר במשפחה.

מחקרים מעניינים נוספים בדקו מה קורה לילדים של אמהות שסבלו מדיכאון לאחר לידה. הוכח כי ילדים שחווים קשר מקביל עם סבא וסבתא סובלים פחות מתופעות הלוואי הרווחות במצבים אלה והתפקוד הרגשי שלהם גבוה יותר, בשל העובדה שהם חוו "התקשרות בטוחה" עם מבוגר משמעותי.

מחקר מעניין נוסף פורסם ב 28/02/2011 ע"י רקפת תבור ב"אפוק טיימס" . המחקר נערך ע"י צוות מאוניברסיטת קונקורדיה בקנדה, בהובלתה של פרופ' שנון הבלת'וויט (Shannon Hebblethwaite) .

נמצא כי בילוי שעות הפנאי עם נכדים מבוגרים (בגילאי 18-24) עוזר לשמור על קשר בין הדורות, ומאפשר לבני הדורות השונים לפתח תחומי עניין משותפים, המאפשרים להם לפתח יחסים בין-דוריים חזקים. המחקר נבנה על בסיס מחקר קודם שגילה שקשרים טובים עם הנכדים עזרו לסבים ולסבתות לחוש טוב יותר לגבי חייהם.

בחדר הטיפולים שלי, המפגשים המרגשים והמשמחים ביותר הם אלו שנוכחים בהם סבים או סבתות. אלו מפגשים שיש בהם הרבה שמחה, גאווה, קבלה ורוגע:

מה יותר כיף מלשחק עם סבא בדמקה או טאקי או כדורסל באמצע השבוע ? או לשחק עם סבתא בבאולינג ולצייר עם צבעי מים ? מה יותר כיף מלשחק, ליצור ולהנות עם סבא וסבתא ולהרגיש הכי הכי עם מי שאני ?

הקשר בין סבים ונכדים הוא קשר קסום ומיוחד.

זהו קשר המאפשר מרחב של קרבה, קבלה ואהבה, הבונה אותנו כבני אדם וכקהילה ומייצר הזדמנויות הדדיות ללמידה ולהתפתחות.

ולקינוח:

המלצה על ספר חכם ומצחיק: "צמריקו" מאת לזלי הלקוסקי, ואיוריו היפיפיים של לי הרפר (הוצאת כנרת)

זהו סיפורו של צמריקו, שאף פעם אינו הולך עם כל עדר, על אמאאא ואבאאא שכל הלילה מורטים לעצמם את הצמר מרוב דאגה ועל סבאאא שתמיד אומר :"אין מה לדאוג".

מומלץ בחום לסבים וסבתות, לנכדים ולהורים.

אתם מוזמנים ליצור עמי קשר לפרטים על הרצאות וסדנאות יחודיות לסבים וסבתות !