יוסי ילד שלי מוצלח

"שמש במרום זורחת

אמא את יוסי בנה שולחת

לך הבא בקבוק חלב

לך ישר ואל תשכח

יוסי, ילד שלי מוצלח"

(מילים: ע' הלל, לחן: סשה ארגוב)

יוסי מעולם לא הביא לאמו את מבוקשה: לא בקבוק חלב, לא ככר לחם ולא זיתים.

בשביל אמא הוא היה תמיד מוצלח.

אני יכולה לנחש שיוסי לא ממש ידע מהם שיעורי הבית שלו והיכן הם, כנראה שלרוב היה שקוע בחלומות. אולי הוא איבד פה ושם ספרים, מחברות, קלפים, סווצ'רים ומפתחות. בתיק שלו אולי יכולנו למצוא (לו בדקנו) כריך ישן, טישו משומש ועפרון שבור...

יתכן שהוא לא ממש ידע מה עליו לעשות ומתי, יתכן שנטה להסתבך בצרות, אולי הוא איבד סבלנות די מהר, ויתכן שהכנת שיעורי הבית היתה עבורו סיוט וארכה שעות על שעות.

כנראה שליוסי היו תמיד הרעיונות הכי מעניינים ומקוריים אבל לרוב הוא התחיל ולא סיים, או התחיל ושכח מה רצה לעשות בהתחלה, או שהרעיונות הנפלאים הפכו לבלגן שממנו לא יצא דבר.

המורה של יוסי כנראה היתה אומרת "כמה חבל, יש ליוסי כל כך הרבה פוטנציאל"...

ליוסי היה לב זהוב ורגיש ועיניים ואזניים שראו ושמעו כל דבר בסביבה, גם דברים שאחרים לא מתייחסים אליהם תמיד- יללה של כלבלב וגם בכי של ילד שאינו מכיר (וזה לא כתוב בשיר, אני רק יכולה לדמיין..), מנגינה של מפוחית ויופיו של פרח (וגם רעש רקע של מזגן או תקתוק של שעון או לעיסה של מסטיק בקצה השני של הכתה).

כנראה שיוסי היה הראשון שהתנדב לעזור לאמא ולכל מי שזקוק לעזרה, כי כל גופו תמיד קלט את כל מה ומי שנמצאים בסביבה והיו לו רעיונות נפלאים וגדולים מהחיים.

לדעתי יש אפשרות שיוסי ילד שלי מוצלח היה ילד עם הפרעת קשב.

חיפוש קצר ברשת מעלה שמותיהם של אנשים ידועים רבים, רובם מאד מוכשרים, שמיוחסת להם הפרעת קשב וריכוז. ביניהם אמנים, מדענים, ממציאים, ספורטאים מחוננים, מוזיקאים, שחקנים, סופרים ומצביאים. לפניכם רשימה חלקית:

אלכסנדר גרהם בל, הנס כריסטיאן אנדרסן, לודויג ון בטהובן, ווינסטון צ'רצ'יל, לאונרדו דה וינצי', וופי גולדברג, אברהם לינקולן, תומס אדיסון, מייקל גו'רדן, לואיס קרול, סטיבן שפילברג, שר, מייקל פלפס, אלברט איינשטיין, אמילי דיקנסון, סלבדור דאלי, פבלו פיקאסו, וירג'יניה וולף, וולט דיסני וכריסטופר קולומבוס.

אני מביאה לכאן את הרשימה הזו כדי לתת תקווה להורים ומורים שכמעט התייאשו מה"יוסים" שלהם, ולמבוגרים עם הפרעת קשב שהיו פעם "יוסים" קטנים ועכשיו הם "יוסים" גדולים ועדיין סובלים מאותם הקשיים:

אולי מחליפים עבודות לעתים קרובות, אולי מתחילים פרויקטים ולא מסיימים, שוכחים דברים שהתחיבו להם, דוחים דברים חשובים לרגע האחרון, מגיבים באימפולסיביות ואחר כך מתחרטים על התוצאה, ולעתים קרובות פשוט מרגישים "תקועים".

אני מכירה הורים לא מעטים, שלאחר שהלכו עם ילדיהם לאבחון אצל נוירולוג לבדוק חשד להפרעת קשב, גילו על עצמם שבעצם הם גם קצת כאלה ושלאורך השנים ליוו אותם לעתים קרובות תחושות של חולשה, של מסוגלות עצמית נמוכה ודימוי עצמי נמוך.

אפשר גם אחרת.

קצת פחות שיפוטיות (גם כלפי עצמכם אם אתם מבוגרים עם הפרעת קשב), קצת חמלה, קצת אהבה, קצת חשיבה "מחוץ לקופסא" ותוכלו לשנות את חייהם של ילדים רבים ואת חייכם: לחיים טובים ומספקים יותר, לתחושת מסוגלות רבה יותר, לתפיסה עצמית טובה יותר ולתרומה משמעותית יותר ליקרים לכם.

השוק כיום מלא בכמוסות פלא, שיקויים ועושי נפלאות ולכן כשבאים לאבחן הפרעת קשב ולטפל בה חשוב לדעת:

אבחון של הפרעת קשב נעשה ע"י נוירולוג או פסיכיאטר, רופא ילדים התפתחותי או רופא ילדים שעבר הכשרה בתחום או פסיכולוג מומחה שעבר הכשרה בתחום.

תהליך האבחון של הפרעת קשב אינו נשען רק על שאלונים או רק על מבחן TOVA  הידוע או מבחנים ממוחשבים אחרים. אף כלי אינו מאבחן- רופא או פסיכולוג מוסמכים ומיומנים הם אלו שמאבחנים. לכל כלי יש את היתרונות והחסרונות שלו ורק מאבחן מיומן ומקצועי יכול לתת אבחנה, בהתייחסו לתמונה הכוללת.

לא כל ילד או מבוגר המראים סימנים של הפרעת קשב הם בהכרח עם אבחנה שכזו. ישנן אבחנות מבדלות אחרות רבות: הפרעות תקשורת (PDD), מחלות נפש והפרעות מצב רוח, מצבי לחץ זמניים וגם הפרעות שינה.

לכן אם אתם הולכים לאבחון בעצמכם או לוקחים את ילדיכם- לכו לאדם המוסמך לכך. הרופא או הפסיכולוג יבררו איתכם את ההסטוריה ההתפתחותית והרפואית, ישתמשו בכלים שונים שיש בידיהם ובעיקר ישתמשו במומחיות, בניסיון ובידע שלהם כדי להגיע לאבחנה המדויקת ביותר.

בטיפול בהפרעת קשב אין ניסים ואין תרופות פלא.

הטיפול המתאים ביותר באנשים עם הפרעת קשב הוא לרוב רב מערכתי ומשולב, בהתאם לקשיים התפקודיים ולצרכי הילד והמשפחה. צרכים אלו משתנים עם השנים.

 לעתים ישנו צורך בטיפול תרופתי, לעתים יש צורך בשינוי בהרגלי החיים (כגון שינה, תזונה ופעילות גופנית), לעתים יש צורך בטיפול רגשי אישי או משפחתי ובהדרכת הורים, לעתים יש צורך בסיוע לימודי ולעתים יש צורך בטיפול פארא רפואי -כגון ריפוי בעיסוק.

לריפוי בעיסוק בהחלט יש מה להציע לילדים ולמבוגרים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז:

באמצעות התיחסות לילד ולמשפחתו, לעיסוקים שלו ולסביבתו, מסייעים מרפאים בעיסוק לאנשים עם הפרעת קשב לתפקד באופן תואם יותר לדרישות הסביבה ולשפר את איכות חייהם.

אחת משיטות הטיפול בריפוי בעיסוק הינה שיטה קוגניטיבית-תפקודית חדשנית הנקראת בקיצור:  Cog-Fun.

השיטה פותחה ע"י צוות המעבדה לשיקום קוגניטיבי בביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים, בראשותה של ד"ר עדינה מאיר.

שיטה זו מתבססת על התיאוריות והמחקרים העדכניים ביותר בתחום זה.

מחקרים בעולם מצביעים על תפקודים ניהוליים לקויים כליקוי העיקרי אצל אנשים עם הפרעת קשב- הקושי לעכב תגובה, לווסת רגשות, לבצע בקרה עצמית, לתכנן ולהוציא לפועל, לארגן את הפעולה והסביבה ועוד.

שיטת Cog-Fun מתמקדת בתפקודים הניהוליים שבעיסוקיו של המטופל במטרה להשיג מטרות תפקודיות המשמעותיות למטופל ולמשפחתו.

לפרטים נוספים על טיפול בילדים בשיטה זו הנכם מוזמנים להכנס לאתר שלי (www.yaelwsroom.com) ולקרוא חומר נוסף.

בכל מקרה שאתם הולכים לאבחון או לטיפול בהפרעת קשב תוודאו שאתם נפגשים עם אנשי מקצוע מוסמכים ובעלי רישיון רשמי לעסוק באבחון ובטיפול, ושהינם בעלי ניסיון והכשרה בתחום.

בין אם ילדיכם אובחנו עם הפרעת קשב, או אפילו אתם עצמכם, ובין אם לאו-

הנה הצעתי לתכנית טיפול שאינה מזיקה, אינה מצריכה מרשם ומתאימה לילדים ולמבוגרים בכל גיל:

אורח חיים בריא: לישון מספיק שעות, לאכול בריא, לעסוק בפעילות גופנית באופן קבוע

רווחה נפשית: תפנו לעצמכם (או לילדיכם) זמן לעשות את מה שאתם באמת אוהבים והשתדלו להיות קרובים לאנשים שאוהבים אתכם כפי שאתם

סיפוק והנאה מעשייה: תאפשרו לילדיכם (או לעצמכם) לעסוק בפעילויות מהן הם שואבים הנאה וסיפוק ומרגישים מוכשרים (ספורט, אמנויות, בישול, טיפול בבעל חיים, התנדבות וכו').

בעצם... התכנית הזו יכולה להתאים לכל אחד...

ולקינוח: הבית האחרון בשיר "יוסי ילד שלי מוצלח"- אחד השירים האהובים עליי ביותר בעברית:

"ריק הבית אין חלב

לחם אין ולו כזית

אך מלא מלא הבית

זמר מפוחית ופרח

ונביחות כלבלב... " (ע'. הלל,ס. ארגוב)

פשוט ממיס את הלב...

הנה הקישור לשיר המלא: 

http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=352&wrkid=1545

למעוניינים בחומר נוסף על שלבי האבחון והטיפול ב-  ADHD, מצורף קישור למאמרן של נופר ישי-קרין ועדי פרי:

http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=7