"משהו מתחיל מתגלגל ברחובות
משהו אחר יורד במדרגות
משהו קורה, תופס לו בזנב
משהו חדש מתחיל אצלי עכשיו" (מילים: אילאיל תמיר, לחן: דני רובס)
קוראים יקרים לי מאד !
אלו המוכרים לי משנים ואילו שאינם מוכרים לי כלל, אלו ששולחים לי מיילים נרגשים, אלו ששולחים לי מסרים דרך אחרים, אלו שכותבים לי תגובות אנונימיות ואלו שרק קופצים לביקור חפוז מאי שם, ברחבי העולם...
מחר ערב ליל הסדר ואני מברכת את כולכם בחג שמח, בהתחדשות ובהגשמה של חלומות חדשים וישנים.
וולט דיסני, מכירים ?
יש לו אימרה מפורסמת: אם אתה יכול לחלום על זה – אתה יכול לעשות את זה.
ובכן, עכשיו אני מגשימה חלום ויוצאת לדרך חדשה ועצמאית:
אני יוצאת לדרך עם קליניקה פרטית לריפוי בעיסוק בסביבה הטבעית.
מאז שסיימתי את לימודי הריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית בירושלים היה לי חלום לעשות סוג כזה של מסע:
דמיינתי את עצמי עוברת בין בתים ומשפחות, עם מזוודה מלאה בכל מיני ובעיקר בהזדמנויות ובתקווה.
עברו מאז קצת יותר מעשר שנים, עבדתי במקומות רבים ושונים, משפחות רבות השאירו לי "שליכט" בלב ופגשתי עמיתים (בעיקר עמיתות) מדהימים ממקצועות שונים, "אנשים טובים באמצע הדרך", שהלכו לצדי, וחלקם עודם הולכים בה אתי כיום.
אמנם זהו צירוף מקרים אך כל כך סמלי שדווקא עכשיו, דקה לפני פסח, החלטתי על הצעד הזה:
חג של התחלה, חג של חירות, חג של תקווה והתחדשות.
אלברט איינשטיין הוא אחד האנשים שאני הכי אוהבת לצטט, מי כמוכם יודע.
הוא אמר פעם ש"צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי".
בהחלט אפשרי. בטח לא אני אתווכח עם אלברט איינשטיין.
אז מה מיוחד בטיפולים שלי בריפוי בעיסוק בסביבה הטבעית ?
ה"אני מאמין" שלי הוא שההורים הם המטפלים והמורים הכי טובים שיש לילדים שלהם.
הם צריכים את הכלים המתאימים ואת הידע לעזור לילדיהם בכל שלב בחיים, וממשיכים להיות שם עבורם, לרוב גם הרבה אחרי שהילדים כבר אינם ילדים.
אני מאמינה כי הטיפול הטוב והיעיל ביותר הוא זה המתקיים בסביבה הטבעית של הילד ומשפחתו- בבית, ליד שולחן האוכל, בגן השעשועים, באוטובוס או בסופרמרקט. שם החיים מתרחשים. שם נתקלים בקשיים ושם יש ערך משמעותי יותר להצלחות.
בסביבה הטבעית ניתן לראות באופן המדויק ביותר את הילד, להעריך את הקשיים שלו ולהבין אותם באמת בהקשר המשפחתי, הסביבתי והתרבותי בו הם מופיעים. יחד עם זאת ניתן לראות במדוייק ולהעריך את היכולות והכוחות שלו ושל משפחתו, שיכולים לסייע לו.
בסביבה הטבעית ניתן להכיר את הילד ומשפחתו לעומק ולהתבונן בהם באופן מערכתי והוליסטי ולא רק כ"סכום כל החלקים".
כשהטיפול מתבצע בבית המשפחה, זהו מקום הבטוח ביותר עבור הילד ומשפחתו, ובני המשפחה משתתפים בתהליך: הורים, אחים גדולים, סבים וסבתות הופכים לשותפים לדרך עבור הילד ומהווים עבורו מקור לתמיכה ולצמיחה וגם זה עבור זה.
אני מאמינה גדולה בכוחות שיש לנו "מבפנים". זו לא המצאה שלי.
גם פרנק באום סיפר זאת בקוסם מארץ עוץ, כשאיש הפח, הדחליל, האריה ודורותי יצאו למסעם המפרך, ומוריס מטרלינק בסיפורו על מסע החיפוש אחר ציפור הכחולה: אומץ הלב, החכמה, החמלה והאושר נמצאים אצל כל אחד מאיתנו- בין אם הוא מבוגר ובין אם הוא ילד:
האומץ לנסות מחדש, האומץ לעזוב את המוכר והידוע, האומץ להתגבר על הפחדים והחששות, החכמה לדעת לוותר ולהתבונן על הדברים ממקום אחר, החמלה והאהבה כמשאב אנושי המצוי בנו בשפע, והיכולת לראות את רגעי האושר, הגדולים והקטנים, ולהוקיר אותם.
לפעמים אנחנו צריכים לצאת למסע ארוך ומפרך, לפעמים אנחנו צריכים לפגוש מישהו בדרך, לפעמים אנחנו צריכים לחזור כמה צעדים אחורה, לפעמים אנחנו צריכים לשנות כיוון ולראות את הדברים ממקום אחר, לפעמים אנחנו צריכים את האומץ לעזוב את המקום הבטוח והיודע אל עבר השאלה ואי הודאות.
אם הדרך מתפתלת אך בכל זאת ממשיכה קדימה- כנראה שזו הדרך הנכונה.
חג שמח לכם יקיריי והמשיכו לבוא לבקר !
בקרוב... מתנה לחג: אתר אינטרנט חדש שלי ייצא לדרך !
והפעם קינוח אביבי במיוחד:
"הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת, גָּבְהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם,
וַיִּגָּלוּ מֶרְחַקִּים בְּהִירִים, רַחֲבֵי יָדַיִם –
עַל-הָהָר עוֹמְדוֹת רַגְלֵי הָאָבִיב!
עַל-הַמִּגְרָשׁ עִם-שֶׁמֶשׁ אֵדִים חַמִּים מִשְׁתַּטְּחִים,
מִן-הָעֵצִים הָרְטֻבִּים פְּטוּרֵי צִיצִים מִתְפַּתְּחִים –
הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת מִסָּבִיב." (פעמי אביב/ חיים נחמן ביאליק).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה